<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך זבולון</h1>
<h2>דף קג.</h2>
גרסי' בפ"א דקדושין [ל' ע"א] עד היכן חייב אדם ללמוד את בנו תורה אמר רב יהודה אמר שמואל כגון זבולון בן דן שלמדו אבי אביו מקרא משנה תלמוד הלכות ואגדות, ומסקנא אע"ג דזבולון בן דן למדו אבי אביו הכל, מסקנא אם למדו מקרא אין חייב ללמדו משנה. ושמואל סבירא דאפי' אבי האב מחייב ללמד בן בנו תורה והודעת לבניך ולבני בניך. ונראה דשאר מצות שהאב מצווה לעשות לבנו כגון לפטרו ולפדותו ולהשיאו אשה ולימוד אומנות דמודה שמואל דאבי האב פטור דדוקא הכא דגלי רחמנא אבל כל הני לא, ואע"ג דלימוד אומנות נפקא לן דאמר חזקיה ראה חיים עם אשה וכו' ראה אשה ממש היא כשם שחייב להשיאו כך חייב בלימוד אומנות דדוקא האב ולא אבי האב ואפילו אם תורה היא כיון דבלשון אשה אפקא קרא אב דוקא קאמר ולא אבי האב ואע"ג דבני בנים הרי הן כבנים לאו לכל מילי אלא לענין נחלה ויבום ולפסול ולהאכיל בת כהן ולענין פריה ורביה, אבל לענין מקלל ומכה וגואל הדם כגון שאבי האב המית אחד, אחד נעשה לו גואל הדם מבני בני אחיו של הרוג דהיינו בן בנו נעשה לו גואל הדם, אבל אב שהרג בנו אין בנו אחר נעשה לו גואל הדם כדאיתא באילו הן הגולין [מכות י"ב ע"א], וכן לענין כבוד ומורא אין אבי האב בכלל ודרשו דכתי' את אביך לרבות אחיך הגדול ואת אמך לרבות אשת האב ולא דרשי על אבי האב ולא על אם אמו כדאיתא בכתובות פרק הנושא את האשה [ק"ג ע"א] כבד את אביך זו אשת אביך ואת אמך זו בעל אמך ו' יתירה לרבות אחיך הגדול. וגרסי' נמי בשלהי סוטה [מ"ט ע"א] רב אחא בר יעקב אטפל ביה בר' יעקב בר ברתיה כי גדל א"ל אשקיין מיא אמר ליה לאו ברך אנא. והיינו דאמרי אינשי [רבי רבי בר ברתך אנא]. לענין אבילות נמי קי"ל הל' כת"ק דר' עקיבא [מו"ק כ' ע"ב] דאין מתאבל על אבי אביו ועל בן בנו, וכדאיתא נמי בבראשית רבה בפ' ויבך אותו אביו [פרשה פ"ד] ולענין נדר נמי גרסי' בפ' מי שמת בבבא בתרא [קמ"ג ע"ב] ההוא דאמר נכסי לבני והוה ליה ברא ובר ברא מי קרו ליה אינשי לבר ברא בני או לא, רב חביבא אמר קרו אינשי לבר ברא ברא הילכך יחלוק הבן עם בן הבן או בנו של אותו קיים או בן בנו של מת, [מר בר] רב אשי אמר לא קרו אינשי לבר ברא ברא הילכך כל הנכסים של הבן הן, ותניא כותיה דמר בר רב אשי דלא קרו אינשי לבר ברא ברא דתניא המודר הנאה מן הבנים מותר בבני בנים ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם אלמא דלא קרו ומשום הכי לעניין לשון בני אדם אין בני בנים כבנים וכל היכא דקיימא לן דבני בנים כבנים היינו טעמא משום גזירת הכתוב דכתיב אין לו עיין עליו ואפילו בת הבן נמי עומדת במקום אביה.
